רגישות לקרינה או EHS היא מצב פיזיולוגי המאופיין ע"י סימפטומים נוירולוגים ואימונולוגיים המתפרצים או מתגברים באופן ניכר עקב, בזמן או לאחר חשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים.
הרגישות שלי מתבטאת בחוויה של מתח או התפרצות סימטומים חוזרים ונשנים בעת קרבה למקורות קרינה חשמלית פעילים, כולל תדר נמוך מרשת החשמל ומכשירי חשמל, גלי רדיו ממקורות תקשורת אלחוטיים, ביניהם תקשורת סלולרית וויפי.
בדרך כלל, התסמינים פוחתים עם התרחקות ממקורות אלה, אך נדרש זמן להיעלמותם לאחר החשיפה בהתאם לרמת הרגישות שלי.
נכון להיום אני חווה רק את הסימפטומים המסומנים בכוכבית, ולאחר חשיפה ממושכת מבעבר למקורות קרינה. חזרתי לטוס (עם בגדי מיגון) ולנהוג רחוק. אני מנהלת את משך החשיפה ונערכת להתאוששות. הרגישות עדיין משפיעה על חיי אבל כבר לא משתקת אותם.
ביולי 2018 כאשר אובחנה אצלי הרגישות לקרינה סבלתי מכל הסימפטומים המסומנים בעיגול. לאחר שנה ארוכה של אבחון שגוי, יכולתי להתחיל ליישם את השינויים הנדרשים כדי להשיג שיפור.
מאז החשיפה, נפגעי קרינה חולקים איתי את מהלך הרגישות שלהם לקרינה. הטווח נע בין התדרדרות בריאותית ופגיעה מערכתית קשה ועד מקרה מעודד מאוד ששמעתי אתמול לפרטי פרטים של חזרה למצב שלפני רגישות היתר של יזם הייטק שקרס.
וחשוב לציין שהוא התנתק לחלוטין לתקופה, שזה לקח כמה שנים והוא הקדיש את כל זמנו ומרצו להחלמה.
אסור לשכוח שכולם רגישים לקרינה. כמו שכולם רגישים לאסבסט, לעישון, לסוכר, לסטרס ולעוד גורמי נזק רבים. חשיפה יומיומית לקרינה גורמת נזקים ביולוגים מצטברים לכולם כל הזמן וגובה מחיר ממערכת החיסון. במובן זה קרינה בלתי מייננת מצטרפת לאוסף מזהמים סביביתיים שחובה לצמצם אותם. קרינה היא מקרה פרטי בו המודעות נמוכה, השיקולים המסחריים עצומים והעולם הולך לכוון רע של הגברת קרינה.
בהיבט הבריאותי, אצל חלק מהאוכלוסיה מתפתחת רגישות יתר. וזה יקרה ליותר ויותר אנשים. עם זאת, אני מאמינה שניתן במקרים מסויימים לחזור אחורה ממצב רגישות היתר ולשם אני חותרת.
